עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' אוסקר

החלטה

ביום 18/6/13, בהעדר הגנה, ניתן כנגד המבקשת פסק דין כעתירת כתב התביעה לפינוי מושכר המצוי בבעלות המשיבה.

התביעה הוגשה בהתאם להוראות פרק ט"ז4 בתקסד"א.

ביום 3/7/13 הגישה המבקשת בקשה לביטול פסק הדין המציינת כי זומנה לדיון ליום 11/7/13, לצורך דיון בתביעה שהוגשה ולא הגישה כתב הגנה.

המבקשת מציינת כי אין לה יכולת כלכלית לשכור שירותיו של עורך דין, וכן הואיל וקבוע בתיק דיון ליום 11/7/13, סברה כי יכולה היא לייצג עצמה בעצמה.

מכל מקום מבקשת היא ליתן לה יומה בבית המשפט.

הבקשה נסמכת בתצהיר "בג"צי".

תשובת המשיבה מיום 22/7/13 מציינת כי המבקשת אישרה את טענות המשיבה כי אחיזתה בנכס נעשית בלא זכות שבדין ועקב חיסרון כיס.

המבקשת לא פירטה כל הגנה וכל שמבקשת היא הוא את רחמיו של בית המשפט בעטיו של מצבה הכלכלי הקשה.

התשובה גם מפנה לעבר נספח ב' של כתב התביעה ממנו ניתן ללמוד כי המבקשת פלשה לדירה נשוא התביעה לאחר פטירת אימה והכל שעה שיש לה דירה בבאר שבע.

מעת שיש לה דירה בבאר שבע אין סיכוי כי תקבל זכות לדיור ציבורי.

תשובת המבקשת הוגשה על גבי תצהיר בו היא מצהירה, כי היא לא פלשה לדירה נשוא התביעה, כי היא גרה יחד עם בנה בדירה שהיתה של אמה, אשר נפטרה לפני כשנה.

לאחר עיון במכלול הכתבים דומני כי דין הבקשה להידחות:

העובדה כי המבקשת זומנה לדיון נובעת מאופי התובענה, היינו תובענה בהתאם לפרק ט"ז4 בתקסד"א.

עניינו של פרק זה הוא בתובענה לפינוי מושכר בלא סעדים כספיים ובלוח זמנים הקבוע בדין לשם בירור התביעה אם אכן מוגש כתב הגנה.

משלא הוגש כתב הגנה, אין שום משמעות כי היה קבוע מועד דיון, וממילא אין לנתבעת זכות קנוייה כי יקויים דיון אם אינה מגישה כתב הגנה.

הטענה לפיה הדירה נשוא התביעה שייכת לאמה המנוחה של המבקשת, אינה נסמכת בסימוכין כלשהם בשונה מתביעת התובעת הנסמכת בסימוכין בהיותה לבעלת הדירה.

מכל אלו ובמיוחד בהעדר כל טענת הגנה, אין שום טעם בביטול פסק הדין, אשר קרוב לוודאי יוליך לתוצאה דומה.

לפנים משורת הדין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"א אב תשע"ג, 28 יולי 2013, בהעדר הצדדים.